<h1>תשובות בעלי התוספות סימן ק"ו — תשובת רבינו ברוך ב"ר אברהם</h1>
<h2>דף צח.</h2>
וששאלתם אי שייך נ"ט לפגם בחמין ובצונן. איני מבין. דבצונן לא שייך איסור כי אינו נותן טעם אם לא שישהא האיסור וההיתר יחד זמן מרובה יום או יומים כדאמר בעלמא [נזיר ל"ז ע"א] ופ' אילו עוברין [פסחים מ"ד ע"ב] בשר בחלב חידוש הוא דאי תרו ליה כולי יומא בחלב שרי. ודווקא בשר בחלב חידוש הוא דשרי, הא שאר איסורין ששוהין יחד אסורין אפילו בצונן [חולין צ"ז ע"ב], ואפילו כה"ג דתרוייהו כעין נ"ט שרי. וכן קדירה שבישלו בה בשר ולא הוי בת יומא שרי, מטעם נותן טעם לפגם [ע"ז ס"ז ע"ב]. או כף חלב שתחבו בקדירה של בשר והכף אינו בת יומא. ועכברא דנפל בשכרא בפ' (כתב) [השוכר] דע"ז [ס"ח ע"ב] ומייתי עלה נ"ט לפגם, אין לומר דהוי צונן, רק שמא השכר הוי חם, או שהה זמן מרובה. ומה שפסק רש"י חלב מחובר בחתיכה ונמלח אפי' כל שהוא נעשית כולה נבילה, לפי שמין במינו הוא. והשתא נהגינן כפסק ר"ת דאפילו מין [במינו בטל בס']. ועוד לא שייך חתיכה נעשית כולה נבילה רק בבשר בחלב כדפי' רבי' אפרים בר יצחק, ובספר התרומה דבריו. וזקיני רבי' ברוך כתב בספרו חתיכה שמחובר בה חלב ונמלח עמה, בששים. והביא ראייה מפ' גיד הנשה [חולין צ"ח ע"א] ההוא כזיתא דתרבא כו' והלכות גדולות שפי' סל שמולח בו בשר דמשמע. והא דמצריכינן קליפה בגדי שצלאו בחלבו זהו שאין בהיתר ששים לבטל. ורש"י פי' דיקולא קלחת, ובכולי' תלמוד' משמע סל. ושלום ברוך בר אברהם מב"ע.
<h2>דף קט.</h2>
וששאלתם אי שייך נ"ט לפגם בחמין ובצונן. איני מבין. דבצונן לא שייך איסור כי אינו נותן טעם אם לא שישהא האיסור וההיתר יחד זמן מרובה יום או יומים כדאמר בעלמא [נזיר ל"ז ע"א] ופ' אילו עוברין [פסחים מ"ד ע"ב] בשר בחלב חידוש הוא דאי תרו ליה כולי יומא בחלב שרי. ודווקא בשר בחלב חידוש הוא דשרי, הא שאר איסורין ששוהין יחד אסורין אפילו בצונן [חולין צ"ז ע"ב], ואפילו כה"ג דתרוייהו כעין נ"ט שרי. וכן קדירה שבישלו בה בשר ולא הוי בת יומא שרי, מטעם נותן טעם לפגם [ע"ז ס"ז ע"ב]. או כף חלב שתחבו בקדירה של בשר והכף אינו בת יומא. ועכברא דנפל בשכרא בפ' (כתב) [השוכר] דע"ז [ס"ח ע"ב] ומייתי עלה נ"ט לפגם, אין לומר דהוי צונן, רק שמא השכר הוי חם, או שהה זמן מרובה. ומה שפסק רש"י חלב מחובר בחתיכה ונמלח אפי' כל שהוא נעשית כולה נבילה, לפי שמין במינו הוא. והשתא נהגינן כפסק ר"ת דאפילו מין [במינו בטל בס']. ועוד לא שייך חתיכה נעשית כולה נבילה רק בבשר בחלב כדפי' רבי' אפרים בר יצחק, ובספר התרומה דבריו. וזקיני רבי' ברוך כתב בספרו חתיכה שמחובר בה חלב ונמלח עמה, בששים. והביא ראייה מפ' גיד הנשה [חולין צ"ח ע"א] ההוא כזיתא דתרבא כו' והלכות גדולות שפי' סל שמולח בו בשר דמשמע. והא דמצריכינן קליפה בגדי שצלאו בחלבו זהו שאין בהיתר ששים לבטל. ורש"י פי' דיקולא קלחת, ובכולי' תלמוד' משמע סל. ושלום ברוך בר אברהם מב"ע.
